מי הוא האדם?
האם הוא הגוף-נפש הזה? זה הפיסי, הנראה… והמתנהג?
או האם הוא משהו מעבר לזה… ה"נשמה"… התמצית האנרגטית או התודעתית אשר עדה לכל החיים הללו… נקייה מתבניות והתניות?
המוח, המיינד האנושי, נאחז במהלך ההיסטוריה בתשובות חד-צדדיות, כאשר הוא מנסה לרוב לבחור בזו… או בזו… בצד אחד ויחיד של המשוואה.
המיינד (השכל) לא בנוי לתשובות מורכבות, וכדי שנוכל להיצמד לדרך-פעולה כלשהי, לנתיב של התפתחות ותרגול, אנו נוטים להיאחז בדיעה פשטנית כלשהי. זה הוא דבר טבעי.
אך בדרכי מצאתי… שאני מקבלת תשובות לשאלות שמעולם לא שאלתי…
שאני נרפאת מ"מחלות" (או התניות) שלא ידעתי שיש לי…
ושהתמונה האנושית שהיא אני- מורכבת הרבה יותר ממה שאי פעם אוכל להכיל עם חשיבה הגיונית.
החיים לימדו אותי בהדרגה איך לזרום עם מצב העניינים המורכב הזה.
איך לנוע בהחלטיות- תוך אי-ידיעה ופתיחות.
איך להרפות מהקיום הפיסי- תוך קבלה עמוקה שלו.
איך להכיל בתוכי זוויות מחשבה רבות ומגוונות- בלי להיאחז באף אחת מהן.
איך להתפלל.
איך להתכוון.
איך לתרגל, ומתי…
לאט לאט אני לומדת להישאר פתוחה, בלי להתעכב ולהסס מידיי.
שהרי כל העולם כולו גשר צר מאד- והעיקר… לא לפחד כלל.
(וגם זה משפט פשטני.. אבל יש בו משהו…)